שלום, שמי אלון, אני בן 19, ירושלמי, כרגע מתנדב בשנת שירות בכרמיאל, בוגר הצוללת הצהובה ותלמיד ותיק של עתני. את עתני הכרתי בכיתה ו', אני לא יודע למה החלטתי להפוך לתחביב את הנגינה ולא את 50 החוגים שניסיתי לפני, אפשר לתלות זאת בקסמה של המוזיקה או בקסמו של עתני, אני תולה זאת בשניהם. כשהכרתי את עתני, לא היה לי ידע קודם במוזיקה/נגינה, ועתני לימד אותי מ-0 את כל סודות הגיטרה. תחילה התמקדנו בבסיס של אקורדים ופריטות, למדתי מעט שירים, ולאחר שנה עברנו לגיטרה החשמלית, למדנו את הסולם הפנטטוני ואת הסולם המז'ורי והמינורי תוך כדי פיתוח טכניקה, בסך הכל את אותה הסכימה עובר אצל מורה כל תלמיד גיטרה ממוצע, אבל אני לא הייתי תלמיד ממוצע, מהסיבה שלא תירגלתי בכלל דברים שלא נהנתי מהם. עתני בדרכו המיוחדת, ידע איך ללמד אותי מה שהוא רצה תוך כדי מניפולציות ותחבולות כך שאקבל חומר, שהיום אני יכול להבין מדוע הוא הכרחי וחשוב. מעבר לכך עתני ליווה אותי באירועים מרכזיים בחיי- קטע נגינה בבר מצווה, מבחן הקבלה למגמת המוזיקה של הצוללת הצהובה בי-ם, לימודי הבגרות במוזיקה וליווי הלהקה שלקחתי בה חלק. יש לציין שעתני היווה מורה לגיטרה ומורה לתאוריה, תלוי בצורך שלי. לאורך כל 6 השנים הארוכות שלמדנו ביחד היה אפשר להרגיש שאני בידיים טובות, שהמורה שלי רוצה שאני אתקדם והוא עשה הרבה מעבר למחוייבות שלו. כיום אני בשנת שירות, משתדל לשמור על נגינה, למרות שקצת קשה שלי, ואני מקווה לפגוש אותו בשיעור הגיטרה אחרי השירות הצבאי. עתני הוא מעבר למורה לגיטרה, הוא מורה לחיים.